עמיעד טאוב:"גם פסח וגם קורונה זה יותר מידי"

עמיעד טאוב מבכה את שתי הטרגדיות שנפלו על העם היושב בציון:הקורונה והעדר הקטניות והלחם. בטור קורע לב הוא קורא לשים סוף לרמדאן האשכנזי.
עושים סדר
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות הקודמים במשך למעלה משני עשורים הכריחה אותי רעייתי שתחיה לנדוד בין חמותי לאמי על כל טפיי, ילדיי, מחלצותיי ושמיכת הפוך האהובה עליי ואילולא נפל בחיקנו הוירוס הסיני החביב הרי שגם אני בניי וגיסותיי ובני גיסותיי היינו נאלצים להמשיך להצטופף במכונית אחת עם שבעה מושבים, חמישה ילדים, עשרים מזוודות ומזרון ולנדוד במדבר של 443 אל ארץ לא זרועה עד שלא ידע בין ארור הוירוס למבורך הבידוד.

כמו שנוהגים לשיר יוצאי 'חלציי עבדים היינו לאמא במטבח' ובגלל הבידוד הפעם אף אחד לא ברח. וכך הפכה הגינה למקום מפלטי, המרפסת למקום מושבי, העבודה למוצר חיוני והפח אשפה לעניין רצוני. עד שלא הגיע הסיני הקטן עם המסכה ובלי הכינור והפך אותי במחי הסגר אחד מעוד כותב לעורך.

שולחן עורך
כיאה למי שלראשונה בחייו זוכה לערוך יותר משולחן אוכל בכוונתי לקחת את התפקיד ברצינות ולכבד את המעמד הנשגב של עורך סדר.
בדמיוני אני  עומד בראש שולחן מהגוני מפואר עמוס בכל טוב ולמולי צלחת סדר מגוונת שאם יתמזל מזלי ואצליח לטפס אל הקן של היונה בגינה ייתכן ואפילו תכלול ביצה והופך לעורך הראשון שמקבל ערך בויקיפדיה.

בחלומי אני עומד עטוי ארשת חשיבות עצמית וחליפה לבנה עם חפתי זהב וכיפת 'חזרתי בתשובה בלי קשר למעצר', שואל את כל השאלות הקשות בעוד צאצאיי מנשקים את טבעת הזהב שלידי, הגדול עושה לי עיסוי על מנת לשחרר את השרירים הדואבים מההסבה, בעוד אני מלמדם יציאת מצרים מהי ומחביא את האפיקומן במקום שאפילו החד שבנכדים שאין לי לא יאתר.

בפועל סביר להניח שהקטנים יירדמו עוד לפני שאספיק להגיד "מה נשתנה" שהגדולים יצעקו האחד על השני עד שלא ידע או עד שישתו מספיק יין ואשתי שתחיה ותפסיק לנקות זו המתקשה להבין את גודל הזכות שנפלה בחיקה לחיות לצד עורך סדר מקצועי תהפוך אותי מעורך הסדר לעורך השולחן ומבן חורין לעובד בפרך שלא לדבר על העדר הציפיות או הניסיונות של קרב ילדיי המנוסים לחפש אפיקומן לאחר שנים מלאי אכזבות כמי שאתרע מזלם להיות צאצאים לסב תימני וסב רומני.

צדק תזונתי

זמנים קשים מצריכים אנשים אמיצים וזה הזמן לקרוא לרבני העדות החיוורות וחסרות התבלינים לתקן את האיחור בסגירת בתי הכנסת ולהקל על הקהל הקדוש הצמא לקטניות. על פי פוסק הדור הרב גוגל WWW  חג הפסח נקרא כך כי היושב במרומים פסח על בתי יוצאי אשכנז כשחילק קטניות.

שלושת אלפים שלוש מאות וקורונה שנים לאחר מכן הגיע הזמן להפסיק את השואה הגרעינית של השבט הלבן. בני הדור השלישי והרביעי לשואה לא סובלים במיוחד מהעדר היכולת לחבק ולנשק הנדמית בעיניהם כדבר שבגרה אבל עלולים למות מרעב לאחר שבועות רבים בהם הם נעדרי תיבול וזכאים לצאת מחרפת חג הרמאדן האשכנזי. גם יוצאי ליטא ורוסיה נולדו בצלם ואם את התרנגולות היהודיות לא ניתן לפטם על מנת שיטילו מספיק ביצים אין שום טעם לפטם יהודים כשרים השוהים בבידוד בעוגיות קוקוס שאינן ראויות למאכל אדם.

Let My People eat
אחים אנחנו, כל בני ישראל הנתונים בצרה בשביה ובהסגר וזה הזמן של הרב האמיץ עם הלב היהודי הרחב לשים קץ למחזות הזוועה של מקררי האשכנזים העומדים ריקים מטעם, המזווים המרוקנים הניצבים ככלי שאין בו פיצוחים, הצלחות העצובות השוממות מפחמימות והבטן המתנפחת מקנאה באחינו יוצאי צפון אפריקה תימן ושאר העדות עם האוכל והתבלינים. שהרי אם נגזר עלינו לסבול מחרפת הקורונה אל תאלצו את ילדינו וטפינו לסבול גם מחרפת הרעב. זוהי קריאה אחרונה לייצור מכונות הנשמה רבניות למען הצלת העדות החיוורות העומדות על סף המקרר ומביטות בעיניים כלות בסיר האורז המהביל. לא ייתכן שניקח מהסינים את כל הקורונה ונשאיר להם את האורז. תנו לנו דרור בצלחת ובשמחתכם נחזיר לכם כגמולכם.

עמיעד טאוב הוא מנכ"ל עט תקשורת מחבר הספרים "מזימה" ו"אחי מיוחד" ובעל טור פובליציסטי בעיתון "במצב הרוח"