מוקד מידע ובירור: 03-777-9900
חדשות הקורונה 4 דקות קריאה נבדק ואושר על ידי רופא מומחה

פרדוקס קורונה: אמון נמוך ביותר בביצועי הממשלה

תו
תוכן שיווקי
צוות מומחי בריאות, אסתטיקה ומשפט רפואי • coronail
פורסם: 17 בספטמבר 2020 • עודכן: 16 בספטמבר 2020
פרדוקס קורונה: אמון נמוך ביותר בביצועי הממשלה
קרדיט : pixabay

עיקרי הדברים – מה חשוב לדעת?

  • חובת זהירות ומקצועיות: כל הליך רפואי, כירורגי או אסתטי מחייב הסבר מלא על הסיכונים, החלופות והשלכות הטיפול (הסכמה מדעת).
  • הוכחת קשר סיבתי: בתביעות רשלנות רפואית, יש להוכיח כי הנזק הבריאותי הינו תוצאה ישירה של הסטייה מסטנדרט הרופא הסביר ולא של מחלת הרקע.
  • בטיחות בחומרים אסתטיים: יש לוודא כי הזרקות בוטוקס וחומצות מבוצעות על ידי רופא מורשה בלבד ובחומרים בעלי אישור משרד הבריאות.
  • חשיבות התיעוד הרפואי: שמירת כל סיכומי הביקור, פענוחי הדימות והמרשמים מהווה את הבסיס הראייתי למיצוי זכויות ופיצויים.

תוכן העניינים וניווט מהיר בפוסט

ניווט לפי כותרות

נתונים מיוחדים של מחקר אורך ונתוני קורונה עדכניים שנערך באוניברסיטת חיפה מוכנות גבוהה לבצע את הנחיות הממשלה

 

*כ-70% מהציבור חושבים שביצועי הממשלה בהתמודדות עם וירוס קורונה לא טובים; כ-80% חושבים שניהול היציאה מהסגר לא טופל באופן יעיל; 68% חושבים שמעורבות ראש הממשלה הייתה לא מועילה – ועדיין למעלה מ-80% ימלאו את הנחיות הממשלה ויהיו מוכנים לשלם קנסות במידה ויפרו את הנחיות הממשלה. "בהחלט ייתכן כי אם מגמת העלייה בחוסר האמון תמשך, הנכונות לציית ולשתף פעולה תרד", אמרו החוקרים*

פרדוקס הקורונה בישראל:

ירידה חדה באמון ובהערכת ביצועי הממשלה בעת משבר וירוס קורונה אך מוכנות מרשימה לציית ולשתף פעולה עם מדיניותה, כך עולה ממחקר אורך בנושאי חירום בסיוע מרכז הידע לחירום ומשרד המדע. מהנתונים עולה כי בעוד מעל ל-70% מהציבור נתנו הערכה נמוכה לביצועי הממשלה בנושא המאבק בקורונה וכ-80% חשבו שניהול היציאה מהסגר לא היה יעיל, עדיין 80% ענו כי הם מוכנים לנהוג על פי הנחיות הממשלה. "הציבור הישראלי מוכן להתאמץ ולתרום אבל לא חושב שהממשלה ומדיניותה ראויים לאמון. ייתכן שבשלב זה הפחד מהנגיף גדול עדיין מהפחד מהממשלה. יכול להיות שקיים חשש שאם הציבור לא יציית המצב יהיה גרוע יותר. אולם בהחלט ייתכן כי אם מגמת העלייה בחוסר האמון תמשך, הנכונות לציית ולשתף פעולה תרד", אמרו החוקרים.

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה וההשלכות הרבות על הציבור כתוצאה מהתפשטותו, ביקשו דיקן הפקולטה למדעי החברה פרופ' ערן ויגודה-גדות, פרופ' שלמה מזרחי וד"ר ניסים כהן מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה לבחון סוגיות של אמון, שביעות רצון, הערכת ביצועי הגופים המטפלים במשבר, כמו גם עמדות של הציבור לגבי דרכי ההתמודדות הנכונות עם המשבר, ומוכנותו לקחת חלק פעיל בהתמודדות כזאת. המחקר נערך בסיוע מרכז הידע לחירום ומשרד המדע ובו השתתפו בסוף מרץ-תחילת אפריל- 679 נשאלים, באמצע אפריל – 291 נשאלים, ובמחקר הגל השני (יולי 2020) השתתפו 813 משיבים. בכל המחקרים המדגם מייצג וכולל גם ייצוג של קבוצות מיעוט בחברה הישראלית. כל הנתונים שידווחו להלן הינם על סקלה של 1-6 כאשר 1 מייצג הערכה נמוכה מאוד ו- 6 מייצג הערכה גבוהה מאוד.

כאמור, המגמה המרכזית עליה מצביעים החוקרים היא הפער בין הירידה באמון הציבור וציונים נמוכים להתמודדות הממשלה עם משבר הקורונה, אל מול ציונים גבוהים ומוכנות גבוהה לציית לממשלה. נתונים אלו חוצים סקטורים ומאפיינים דמוגרפיים וכלכליים.

כך לדוגמא,

בשיא הגל הראשון (אפריל 2020) עמד הציון הממוצע לגבי היעילות והאפקטיביות של פעולות הממשלה אל מול המשבר על 3.3, ציון שירד על לממוצע של 2.69 כעבור כשלושה חודשים ביולי 2020. האמון במשרד הבריאות ירד מרמת אמון של 3.54 בחודש אפריל לרמה של 2.98 ביולי ואפילו האמון בשב"כ ירד מרמה ממוצעת של 4.89 באפריל לרמה ממוצעת של 4.32 ביולי.

בסך הכל, רמות האמון בממשלה ובגורמי הממשלה לאור ההתמודדות שלהם עם משבר הקורונה נמוכות מאוד בחודש יולי 2020. רק כ-26% מביעים אמון (אמון די רב, אמון רב ואמון רב מאוד; המדדים 4-6 במדד) בראש הממשלה לעומת כ-74% שמביעים אמון מועט (אמון די מועט, אמון מועט  ואמון מועט מאוד; המדדים 1-3 במדד) וכ-68% לא הסכימו עם הטענה כי המעורבות האישית של ראש הממשלה הייתה מועילה ואמינה (המדדים 1-3). כ-17.5% מביעים אמון בכנסת (מדדים 4-6) לעומת 82.5% שמביעים אמון מועט (מדדים 1-3). 36% מביעים אמון במשרד הבריאות לעומת 64% שמביעים בו אמון מועט. 

כ-73% חשו שהמענה השלטוני לא היה יעיל ומוצלח ואותו אחוז חשבו שהפתרונות שסיפקה הממשלה לא היו טובים. כ-80% חשבו שניהול היציאה מהסגר לא היה שיטתי ויעיל. 

לדברי החוקרים, ניתן היה לשער כי מדדי האמון ושביעות הרצון הנמוכים יעידו על חוסר רצון למלא אחר הוראות והנחיות הממשלה. אולם בפועל נמצא כי מוכנות זו גבוהה. כך, 83% ענו כי הם מסכימים לנהוג על פי הנחיות הממשלה (די מסכים, מסכים ומסכים מאוד; המדדים 4-6 במדד) לעומת 17% שענו כי אינם מסכימים לפעול על פי הנחיות הממשלה (די לא מסכים, לא מסכים וכלל לא מסכים; המדדים 1-3 במדד). כ-73% אמרו כי הם מסכימים לקבל כנס כספי אם לא ימלאו אחר ההנחיות (מדדים 4-6) בהשוואה ל-27% שלא הסכימו (מדדים 1-3). "היוצא מהכלל בהיבט זה הוא המוכנות להירתמות אקטיבית. כלומר, כששאלנו האם הציבור יהיה מוכן לשלם מיסים או היטלים ייעודים להתמודדות עם הקורונה, 66% מהציבור סירב לכך", אמרו החוקרים.

ומה חושב הציבור לגבי הדרכים להתמודד עם המגפה?

באופן אולי מפתיע, כשני שליש מהציבור מסכימים עם הטענה כי הטלת סגר הכרחית להתמודדות עם הקורונה – לעומת שליש שלא מסכים עם טענה זו. כ-91% מהציבור חושבים כי זוהי אחריות הממשלה לשלם למי שאיבד את פרנסתו בעקבות המגיפה. החוקרים מצביעים על חשיבות הבנת מגמות עיקריות בקרב הציבור כאמצעי הכרחי לקבלת החלטות מבוססת נתונים.

קורונה
קרדיט : pixabay
תו
נכתב ונערך על ידי תוכן שיווקי
מומחה למידע רפואי, טיפולים אסתטיים ורשלנות רפואית בפורטל coronail

המאמר נבדק ועבר בקרה מקצועית בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הפסיקה העדכנית בבתי המשפט וסטנדרט הבטיחות הרפואית המחמיר.

שתפו מדריך זה:
WhatsApp

מדריכים ומאמרים נוספים בנושא

21 ספט 2021 • 2 דקות קריאה

מנכ"ל משרד הבריאות: "יש נתונים ברורים שמראים שמחוסנים מדבקים הרבה פחות מלא מחוסנים"

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש ליו"ר ועדת החוקה: אם תהיה ירידה בתחלואה נביא לקבינט הצעה לביטול התו...

לקריאת המאמר המלא
12 ספט 2021 • 4 דקות קריאה

בי"ח שניידר: תרומת כליה אלטרואיסטית לפעוט בן שנתיים ו46 ניתוחי השתלות איברים בילדים

תרומת כליה אלטרואיסטית לפעוט שנולד עם אי ספיקת כליות כרוני, 46 ניתוחי השתלות איברים בילדים ו- 42 השתלות...

לקריאת המאמר המלא
♿ התאמות נגישות (AA) - coronail
להצהרת הנגישות המלאה של האתר